הקלטת תזמורות ומקהלות בהופעות חיות
  www.arielrecordings.022.co.il
אריאל הקלטות
יום ה', כה’ באב תשע”ז
    דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  
בחלק זה אסביר שלוש טכניקות המגדילות את נצילות הרמקול: פורט מוכוון בס ריפלקס ו- מבוך
12:00 (09/07/17) Ariel Arielly

. "פורט מוכוון" (Tuned Port)(רט מוכוון בקלות ניתן להבחין כי "כליאת" האנרגיה המופקת בחלקו האחורי של הרמקול, מפחיתה משמעותית את נצילות הרמקול. (נצילות הרמקול היא היחס המתקבל בין האנרגיה החשמלית הנמסרת לו מהמגבר, לבין האנרגיה האקוסטית המופקת ממנו. הנצילות נמדדת בעוצמת הקול בד"ב, במרחק של מטר אחד מהרמקול ומולו, כאשר מספקים לרמקול וואט חשמלי אחד – או 2.83 וולט, כאשר התנגדותו של הרמקול 8 אוהם.הנצילות האנרגטית של רמקול שהנצילות האקוסטית שלו היא 90dB@1W@1m, היא סדר גודל של 3%!!! ברור כי ככל שנצילות הרמקול גבוהה יותר, המגבר נדרש להפיק פחות וואטים עבור עוצמת שמע ידועה. ככל שהמגבר נדרש להוציא פחות וואטים, הדבר נותן לו "מרחב הספק" (Headroom) רב יותר ובכך מגדיל את הטווח הדינאמי של הצליל המופק מהרמקול). שאיפתנו, כאמור להגדיל את הנצליות ובוודאי שלא "לבזבז" מחצית ההספק. לשם כך נחפש דרכים להשתמש באנרגיה המופקת בצידו האחורי של הרמקול ולהביאה קדימה תוך כדי שתופעת ביטול האיפנון לא תבוא לידי ביטוי. הדרך הראשונה להעברת האנרגיה ה"אחורית" קדימה היא באמצעות "פורט מוכוון". פורט מוכוון הוא "צינור" המורכב בפאנל הקדמי של הרמקול ואשר, לכאורה, "מוציא החוצה וקדימה" את האנרגיה האחורית. אבל, כזכור, אנחנו צריכים להפוך את הפאזה של האנרגיה האחורית, ע"מ שלא יתבטל האיפנון. הצינור המותקן בפאנל אינו "סתם צינור", אלא, צינור בעל מימדים גאומטריים ידועים: אורך וקוטר (= שטח חתך). כלומר, בתוך חלל הצינור (שיש לו נפח ידוע = אורך הצינור כפול שטח החתך שלו) נמצא אוויר. למסת אוויר הכלול בתוך נפח ידוע יש תכונת אלסטיות מענינת. אם ניקח קפיץ (שהוא חפץ בעל תכונות אלסטיות) נתלה אותו במרכזו על חוט וניתן לו מכה קלה באחד מצדדיו, נראה כי הקפיץ יתחיל להתכווץ ולהתרחב בתדר ידוע. תדר זה הוא "תדר התהודה העצמית" של הקפיץ. מה שקובע מהו תדר התהודה הן התכונות המכניות של הקפיץ: אורכו, קוטרו, מסתו ומקדם האלסטיות של החומר ממנו עשוי הקפיץ. האוויר הנמצא בתוך הפורט של הרמקול הוא חומר אלסטי – יש לו מקדם אלסטיות ידוע, יש לו מימדים מכניים ויש לו מסה – אורכו של הצינור ושטח החתך שלו ובעצם, ניתן לראות את האוויר, כמעין "קפיץ". אם נשנה את הלחץ בצידו האחד של האוויר שבצינור, נניח נגדילו, "משטח האוויר" שבפי הצינור יכנס פנימה לתוך הצינור. וכמו הקפיץ, משטח האוויר שבפתחו השני של הצינור ינוע, גם הוא פנימה – וההיפך. ונחבר זאת למה שאנחנו כבר יודעים על הרמקול: כאשר הממברנה נעה קדימה, לחץ האוויר לפני הרמקול עולה. לחץ האוויר שמאחורי הרמקול יורד, פני השטח של האוויר בצידו של הצינור הנמצא מאחורי הרמקול יימשך החוצה מהצינור ולכן פני השטח של האוויר בחלקו החיצוני של הצינור ינוע החוצה וידחוף את האוויר שלפניו – בדיוק כמו שהממברנה עושה ובאותו הכיוון! בכך הצלחנו לחלץ את האנרגיה שמאחורי הרמקול ולהעבירה קדימה, באותה הפאזה כמו תנועת הממברנה. בסופו של דבר הגדלנו את הנצילות פי שתיים (לעומת הארגז "בולע הבסים"). ע"מ שפעולת הפורט תהיה אפקטיבית יש לתכנן את המימדים של הפורט לכך שתדירות התהודה של האוויר הכלול בו, תהיה התדירות הנמוכה ביותר שאנו מעונינים שהרמקול יעביר. ישנם המכנים את הארגז בעל הצינור המוכוון "בס רפלקס" אך זהו שם לא נכון. בחלק הבא נסביר מהו בס ריפלקס. 4. "בס ריפלקס"(רט מוכוון הרעיון העומד מאחורי שיטה זו, הוא מספר החזרות של האנרגיה האחורית בתוך הארגז, עד אשר הצליל המופק בחלקו האחורי של הרמקול, יעבור דרך השווה באורכה למחצית אורך הגל שלו. צליל בעל אורך גל מסוים משנה את הפאזה שלו במחצית אורכו. אם נצליח לגרום לצליל לעבור דרך השווה באורכה למחצית אורך הגל שלו, ואז להוציאו מחוץ לארגז, הפאזה של הצליל היוצא תהיה הפוכה במאה ושמונים מעלות למקורו של הצליל (חלקו האחורי של הרמקול). מכאן, שהצליל שיצא מהארגז יהיה באותה הפאזה בדיוק, כשל הצליל המופק בחלקה הקדמי של הממברנה. ע"מ לקבל את ההחזרות הדרושות בתוך הארגז, יש למקם בתוך חלל הארגז "משטחי החזרה", שכאשר הצליל פוגע בהם הוא מוסט מנתיב התקדמותו ומופנה למשטח החזרה נוסף (או לאחת מדפנות הארגז) וכך ינוע בתוך הארגז עד אשר יעבור דרך שארכה מחצית אורך הגל הנדרש ויצא החוצה. כמובן שכאשר אנחנו מדברים על "מחצית אורך גל", אנחנו מתכוונים למחצית אורך הגל של התדר הנמוך ביותר שהרמקול נדרש להפיק. כאשר מדובר ב"בס ריפלקס", מדובר תמיד בארגזים גדולים יחסית המשתמשים בשיטה זו. 5. "מבוך"(רט מוכוון (Labyrinth) שיטה נוספת להחזרת האנרגיה האחורית בפאזה עם האנרגיה המופקת בחלקה הקדמי של הממברנה, היא שיטת ה"מבוך". בטכניקה זו, מייצרים מעין "צינור" ארוך בתוך הארגז, צידו האחד של הצינור נמצא ליד חלקו האחורי של הרמקול וצידוו האחר מופנה לחוץ הקופסה. הצינור מתוכנן לאורך כזה השווה למחצית אורך הגל של התדר הנמוך ביותר שהרמקול נדרש להפיק. אולם, הצינור בנוי בגאומטריה כזו, שאורכו המכני יתאים למחצית אורך הגל של תחום תדרים רחב. בסופו של דבר, שוב מתקבל כי הצליל מחלקו האחורי של הרמקול יוצא החוצה לאחר שעבר דרך השווה למחצית אורך הגל ולמעשה, באותה הפאזה עם הקול המופק בחלקו הקדמי של הרמקול.

 
 
חדשות






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS